• גודל פונט
  • גוונים וקונטרסט

ההתרוממות למקום הידיעה - צדקת הצדיק סעיף מ'

הרב יהושע שפירא - צדקת הצדיק - כ' טבת תשע"ז
סעיף מ':
עיקר התשובה הוא עד שיאיר ה' עיניו, שיהיו זדונות כזכויות. רוצה לומר שיכיר ויבין שכל מה שחטא היה גם כן ברצון הש"י, כמו שאמרו ז"ל (ברכות לא, ב) שלוש פסוקים כו' ואתה הסבות את לבם ואשר הרעותי כו' . וכטעם  ידיעה ובחירה שביאר האריז"ל בסוף ספר 'ארבע מאות שקל כסף' ששניהם אמת כל אחד במקום בפני עצמו, במקום הבחירה שם אין מקום לידיעה ובמקום הידיעה שם באמת אין מקום לבחירה. וכשמגיע לאור זה העצום אז שבו כל זדונותיו בלתי יוצאים מעומק ידיעת הש"י והוא ודעתו ורצונו הכל אחד, ומאחר שהש"י רצה כן הרי הכל זכויות, וזוכה לכפרה גמורה שביום הכיפורים. שזה סוד השעיר לעזאזל שאילו עשהו האדם עצמו היה עובד עבודה זרה גמור והוא 'לא יהיה' שהוא יסוד כל המצוות לא תעשה וכל העברות וההסרות מרצון הש"י. רק שהשעיר הוא על ידי רצון הש"י, שהוא מצוה לשלחו לו נעשה עוד מצוה ולא עברה, וכך פירשוהו רז"ל (פרדר"א פ' מו). ועיין ברמב"ן פרשת אחרי, שאנו נותנים חלק לעזאזל שהוא הרע, מצד מה שהש"י צוה לתת לו, ונמצא העבירה – מצוה.





עבור לתוכן העמוד