וחי בהם | שפת אמת לפרשת אחרי מות- תרמז | הרב יהושע שפירא

הורדת הקובץ למחשב:1. עמוד עם העכבר על אזור השמע2. לחץ על כפתור "פתח בכרטיסיה חדשה"3. בחלון שייפתח, בפינה השמאלית למעלה יש כפתור הורדשפת אמת אחרי מות- שנת תרמזבמד' כמעשה א"מ כו'. כשושנה בין החוחים כו' קשה לבעליו ללקטה ע"ש. כבר כ' במ"א כי ב' הפסוקים הם תלוין זה בזה שכנס"י כשושנה בה"ח והקב"ה כתפוח בעצי היער. כמו שקשה ללקוט השבה"ח כו'. כמו כן הי' קשה לבנ"י להכיר את הבורא ית' בהיותו מוסתר בעוה"ז הטבעיי. כמ"ש בין הבנים. ואחז"ל מה תפוח אין לו צל כך ברחו אוה"ע מהקב"ה שאין ניכר הגנה שלו לכל. ובאמת כן הוא הנהגת הש"י בתורה ומצות שאין ניכר הטובה עד אחר שמקיימין המצוה באמונה רואין ומשיגין הטובה. וז"ש אשר יעשה אותם האדם וחי בהם פי' אחר המעשה ימצא שחי בהם. וגם זה אמת כמ"ש חז"ל ועשיתם אתם (אתם) מעלה אני עליכם כאילו עשיתם. פי' שבעשיות בנ"י המצות נגמר פעולת המצוה ממש. וכאילו הם מעוררין החיות שנמצא בהמצוה ע"י העשי' כתיקנה. וזה עצמו פי' עושי דברו לשמוע בקול דברו שדרשו חז"ל שהקדימו נעשה לנשמע. וכן הוא בכל מצוה בפרט שבכח העשי' זוכין לשמוע קול דברו הגנוז בה. וע"ז כ' חיי עולם נטע בתוכינו שבנ"י להם הכח למצוא החיים הגנוז בתורה ומצות. וקודם העשי' א"י להתגלות. וז"ש חז"ל כתפוח שפריו קודם לעליו כך הקדימו נעשה לנשמע ומקשים התוס' הלא בפסוק נמשל הקב"ה לתפוח. אבל הכל א' שע"י שהקב"ה כתפוח שכן סידר הוא ית' דרך התורה שצריכין לקיים מקודם במעשה מצות התורה שהוא הפרי והגמר מהתורה. ואח"כ מתגלה הארת התורה. לכן הוצרכו בנ"י להקדים נעשה לנשמע. שלא היו יכולין לזכות אל התורה עד תיקון המעשה מקודם. וזה הוכחה שהקב"ה הוא כתפוח כנ"ל. ופריו מתוק לחכי דייקא כמ"ש חז"ל לחכי הי' מתוק. פי' שנדבקו בהפרי שהוא קיום המצות באמונה אפי' קודם שנתגלה להם טעמי המצוה כנ"ל. וז"ש כמעשה א"מ כו' א"כ כו' לא תעשו ובחקותיהם ל"ת. כי במעשה הרשעים הוא הדרך שתחילתו מישור וסופו קוצים לכן מתחלתו נדמה התאוה שיש בה טעם ולבסוף נעשה כחקה. וההרגל מביא לחטוא אפי' בלי טעם. וגם שבסוף רואין שהכל הבל ושרק בתחילה נדמה לטוב. ודרך התורה הוא להיפוך אשר יעשה כו' ואח"כ וחי בהם כמ"ש. וכמו כן הוא לעולם כפי העבודה במעשה זוכין לפנימיות. וכמו כן כפי תיקון ימי המעשה זוכין לבחי' השבת. אשר יעשה כו' הוא בימי המעשה. וחי בהם בשבת כמ"ש רש"י לעוה"ב כו'. ושבת הוא מעין עוה"ב ונשמה יתירה היורדת בשבת היא בחי' החיים שאין בה מיתה כלל: