שפת אמת לפרשת חוקת- תרמה
בענין פי הבאר שנברא בע"ש ביה"ש. דכתיב אסוף את העם ואתנה להם מים. כי הקב"ה וב"ש לעולם מוכן כביכול להשפיע לתחתונים מטובו אך שיהיו התחתונים כלים לקבל וזה הכח הוא בבנ"י [כמ"ש ויתן לך] שהם הכלי מחזיק ברכה כמ"ש יברך את עמו בשלום והמה יכולים לאסוף כל הפרטים ועי"ז נפתח להם הבאר והמעין כמ"ש חפרוה שרים כו' במחוקק כו'. והיא השלימות שנמצא בכלל ישראל ע"י האבות והשבטים שהמה חפרו והוציאו הפנימיות מכח אל הפועל. ולכן בשבת קודש שמתעלין הברואים ומתאספין להיות מוכן לקבל השפע מהשי"ת וזה הוא בקבלת השבת שמניחין כל המעשים ומבטלים עצמם להשורש. וכפי מה שמבררין זאת שהכל לה' והכל מה'. אז נאמר וירא אלהים כו' כל אשר עשה והנה טוב מאוד. ובודאי זה אמת לעולם כי הכלל היא טוב מאוד. רק לא בכל עת זוכין לאסוף כל הבריאה. וכשבאין לזה אז חל הברכה מן השמים. וזהו נעשה ע"ש ביה"ש והוא הנשמה יתירה שיורדת לתחתונים. ונמצא מפתיחת פי הבאר בכל שבת. אכן הצדיקים ומכש"כ אבות הראשונים והשבטים המה חפרו הבאר בכח מעשיהם. כמ"ש דת"ח איקרי שבת שיש בו לעולם הביטול והתאספות לה'. ואיתא כי כל שבט חקק במטהו לשבטו. והענין היא שיש י"ב צינורות ומיני השפעות היורדין משמים כמ"ש במ"א, וע"ז הי' הי"ב שבטים שכ"א פתח שער וצינור מיוחד. והמה הי"ב בקר שהים עליהם מלמעלה, וכ' בירושלמי (הובא בתוספת בפסחים) שהי"ב בקר היו מחוללים מתחת רגליהם לחבר הים שלא יהיו שאובים ע"ש. והוא כנ"ל שהמה עושים הי"ב צינורות למשוך מהמעין להים. [וביאור הענין כי עיקר כח הצדיקים לחבר השפעות עליונים בדברים הנצרכים לזה העולם שכל הי"ב ברכות אמצעיות שבתפלת שמו"ע המה דברים הנצרכים בעולם רק שצריך להיות דבוק בפנימיות ושלא יהיו שאובים כנ"ל ודו"ק בזה.] והמה הי"ב חדשי השנה שיש בכל חודש התחדשות ענין ושער מיוחד. וכתיב ששת ימי המעשה יהי' סגור וביום השבת נפתח הפנימיות והוא פי הבאר. וזה בכח האבות שורש הג' סעודות שבשבת. וביום החודש יפתח הוא במחוקק שהם הי"ב שערים שלמטה שמג' נעשין י"ב וכן הוא סדר התפשטות ע"ד הנ"ל:
ניתן להקדיש שיעור זה עבור יקיריכם,
לחצו כאן
