עם סיומו של החורף והזמן הסוער והמאתגר שעבר על כולנו, מבקש לשתף אתכם בעדכון מהנעשה בישיבה. העדכון הזה נכתב בתוגת כאב וצער מחד על שאירע לנו בחצי שנה האחרונה ובהודיה ושמחה גדולה על תנופת פיתוח ועשיה בלתי פוסקת בישיבה מאידך. טעמו וראו..

שמחת תורה בישיבה זה אחד מנקודות השיא בשנה, מתפללים ותיקין בבוקרו של חג וממנו יוצאים לתהלוכה המונית ברחובה של עיר. האזעקות החוזרות ונשנות בעודנו מתפללים שיבשו בן רגע את הסדרים הרגילים והתחילו הלבטים מה לעשות, איך ואם להמשיך. הבנו שמשהו אחר קורה. אט אט הגיעו השמועות והחלו החיילים הסדירים שהגיעו לחג לקפוץ לחזית ואחריהם טפטפו רבים מבני הישיבה למילואים, אנשי צוות הישיבה ביניהם גם ראש הישיבה הרב בן ציון אלגאזי והחתומים מטה. סרטון קצר שחרך את הרשת באסרו חג שמחת תורה – חיזוק מחיילי ישיבת רמת גן בחזית. אולי היחידים שעשו הקפות שניות באותו לילה.

ככל שהובן מה קורה והגיוסים הלכו והתרחבו עשרות רבות של תלמידים הגיעו לקבל ברכה מהרבנים ביציאה לקרב ולשאול שאלות הלכתיות והרכב של הישיבה החל לעשות נגלות לתחנות האיסוף השונות. בתוך הבנת המצב הוזמנו כל נשות המגוייסים עם ילדיהם לסעוד את סעודת צהרי החג בישיבה עם הרב יהושע והרבנית נעמי וזו היתה נקודת פתיחה לתקופה ממושכת של ליווי משפחות המילואים בכל הצרכים השונים: ארוחות, שמירה על הילדים, פינוקים מעת לעת ועוד ועוד..

על אף שאת זמן חורף היינו אמורים להתחיל רק שבוע לאחר שמחת תורה, הבנו כי 'עת צרה היא ליעקב' ועל כתפי תלמידי הישיבה מוטלת האחריות לשוב לספסלי הלימוד במהרה ולהיות שותפים למלחמה בהתמדה ומסירות ללימוד התורה, נשמת אפנו. עשרות תלמידים נענו לקריאה וחזרו תחת נהלי בטיחות מחמירים יותר מהרגיל מיד אחרי החג ללימוד בישיבה. כמי שיצא לחזית במערך לוחמי המילואים יחד עם חטיבת גולני סיפרתי לתלמידים כשחזרתי שהידיעה שבימים המאתגרים שעברנו בחזית, בית המדרש בישיבה מלא והלימוד לא פוסק חיזקה אותי ואת חבריי לנשק במשימות השונות שנדרשנו אליהם. כאן המקום גם להזכיר ולהודות לחבריי לצוות הישיבה שלא גויסו ללחימה עצמה אך נכנסו בכל ליבם תחת אלונקת ניהול ותפעול הישיבה על מנת שהישיבה תחזור, תתפקד על אף החוסר בחלק ניכר מהצוות. רה"י הרב אלגאזי הוא פלא מתמיד אבל אחד הפלאים שזכינו לחזות בו בימי המלחמה ממש מראשיתה הוא שהרב אלגאזי שהיה עסוק כל כולו במקרים הכי קשים של זיהוי חללים הי"ד בהיותו בעל תפקיד בכיר ב'מחנה שורה', לא וויתר לרגע על הישיבה ובכל זמן שהיה יכול הגיע לישיבה, למד עם התלמידים, העביר שיעורים והכל בשמחת וחדוות הלימוד המיוחדת כל כך שאופיינית לו. אשרינו שאלו הם רבותינו.

כשהלכה והתבהרה תמונת הקרבות ביום שמחת תורה הבנו כי כמה מתלמידנו שמשרתים כעת בצבא היו ממחרפי הנפש אשר לחמו בעוז להדיפת המתקפה וכמה ימים לאחר שמחת תורה נתבשרנו בכאב על נפילת בוגר הישיבה אורי שני הי"ד שהיה מ"מ בגדוד 51 ופיקד על קרב גבורה במוצב כיסופים. בקרבות ביום שמחת תורה נפל גם מח"ט הנח"ל אל"מ יהונתן שטיינברג הי"ד שלמד תקופה קצרה בישיבה.

מעט לאחר חנוכה נתבשרנו בכאב על נפילת בוגר הישיבה מעוז פניגשטיין הי"ד בקרבות בצפון רצועת עזה.

כחודש לאחר מכן נתבשרנו בכאב על נפילת בוגר הישיבה ושותף ותיק יחד עם משפחתו לדרכה של הישיבה, אלקנה ויזל הי"ד בפעילות בעזה. המכתב שהשאיר אלקנה התפרסם כמעט בכל בית בישראל ואף הוקרא על ידי ראש הממשלה באחת מהצהרותיו.

קצת קשה לי להמשיך לכתוב מכאן אבל מכוחם של בוגרינו שמסרו נפשם 'חזק חזק ונתחזק' –  כמו ששר אלקנה עם אברהם פריד בסרטון לתלמידים שלו.

שהחיינו וקיימנו: כאן בונים!

לאחר תקופות ארוכות של ציפיה ועבודה קשה על הבירוקרטיה הנדרשת שמח לעדכן אתכם שאנחנו בעיצומה של בניה שחלמנו עליה הרבה זמן.

את האישור להתחיל לעבוד בשטח קיבלנו ממש בערב חג סוכות והכל היה מוכן להתחיל מיד אחרי החגים, אלא ש'אחרי החגים' של כולנו התחיל קצת אחרת כמו שפתחתי לעיל..

על אף אתגר הפועלים שנחת על ענף הבניה לא ויתרנו ויחד עם צוות הבניה שינסנו מותניים במטרה להתחיל את הבניה בהקדם האפשרי ונמצאו הפועלים המתאימים.

זמן קצר לאחר תחילת המלחמה התחלנו בפועל לבנות והיום ברוך ה' כמו שאפשר לראות בתמונות אנחנו מתקדמים יפה.

העמדנו תשתיות, הכשרנו את הקרקע ובשעה טובה לפני כשבועיים יצקנו לראשונה תקרה לקומת הקרקע.

ביציקה הזו שמהווה שלב משמעותי ומשמח בבנייה היו שותפים ראשי הישיבה והם היו הראשונים לצקת את הבטון ולתת את ברכתם שיהא זה הבנין, בנין עדי עד בעז"ה.

העבודות צפויות עוד כשנה ואז בעז"ה יתאכסנו במבנה זה תלמידי הישיבה ואי"ה נזכה גם להחזיר לפעילות מלאה את נופשון רמת גן לבעלי צרכים מיוחדים שיוכל להנות מקומת קרקע נגישה ומותאמת..אחרי ל"ג בעומר נצא לקמפיין להשלמת החלק האחרון שחסר במימון הפרוייקט ולחלומות נוספים שכבר קורמים עור וגידים.

מדליקים את העיר בחנוכה

בשנה כזו מורכב יותר לצאת אל הרחובות, לצהול, לשמוח ובעיקר לְשַׂמֵּחַ, כמו שאנו נוהגים בחגים השונים. ללא מעט מהציבור קשה עם זה והספיקה לי שיחה אחת ברחוב עם אישה נחמדה שראתה אותי ועצרה לשאול לדעתי על חגיגות פורים ועוד מישהי ששמעה את השיחה והצטרפה להגיד שזה קשה וצריך לוותר. לא לעשות כלום לא יכולנו כמובן והתלמידים המסורים שמבינים את המשמעות של ישיבה בגוש דן לא וויתרו ומעבר להדלקה המיוחדת בכניסה לישיבה בכל ערב ולציון החג בתוך הישיבה החליטו לשמר את המסורות היפות ולצאת ל'פנים אל פנים' ולתהלוכת חנוכה.

בנר ראשון של חנוכה יצאו עשרות תלמידים מהישיבה לשכונות העיר עם חנוכיות ודברים טובים והלכו להדליק עם אנשים בודדים שאין להם עם מי להדליק ועם משפחות שמעוניינות להדליק יחד ולשמוח יחד בחג.

דוד, אחד המארגנים סיפר לי מרחוק שהוא רץ במשך 3 שעות ברחבי העיר, דפק על 100 (!) דלתות, כולם חוץ מ2 פתחו לו ורוב מוחלט של המשפחות אמרו שכבר הדליקו. אל חלקם נכנסו ורקדו איתם ואצל מי שלא זכה להדליק נכנסו והדליקו יחד בשמחה וחיבור לבבות שהרקיעו שחקים. דוד כל כך התלהב ואמר: "תראה מה זה, רוב מוחלט של המשפחות מדליקות ומקיימות את המצווה הזו כל ערב".

אחד החבר'ה המתמידים בתחום שכרגע בצבא קיבל הודעה מאחת המשפחות: "היי ישראל ערב טוב. חג אורים שמח, חג חנוכה שמח, איזה כייף דפקו אצלנו בדלת ושימחו אותנו". אשרינו מה טוב חלקנו!

בנר רביעי יצאו תלמידי הישיבה יחד עם משפחות הקהילה לתהלוכה המסורתית מהישיבה לקניון מרום נווה, לריקודים בקניון ובסופם הדלקת חנוכיה המונית שמילאה את כל הרחבה בחוץ. אחד הרגעים המרגשים במיוחד בשנה זו היה שירת 'עם ישראל חי' העוצמתית בתוך הקניון יחד עם כל הציבור.

מכון הבר מצווה בתנופת פיתוח

מכון הבר מצווה של הישיבה במסגרתו מכינים נערים מהעיר ליום הבר מצווה והעליה לתורה הוקם בישיבה כבר לפני כמעט 20 שנה. הוא עבד יפה אבל היה חלום לקחת אותו כמה צעדים קדימה בהשראת ובליווי חברינו בקרית אונו שהקימו מכון לתפארת. לפני שנה וקצת קיבלנו למכון מנהלת חדשה, שגית דדון שלקחה את המכון בשתי ידיים ועם לב גדול. יחד הצבנו יעדים גבוהים והתחלנו לצכוד. ראשית, צריך 'שידוך' מוצלח בין מדריך לנער בר מצווה שנפגשים כ15 מפגשים עד יום החגיגה. במפגשים לומדים את הקריאה ומצחצחים את הקולות אבל מעבר לזה גם עוברים עם חומר מקצועי ומונגש על יסודות היהדות שכל נער בישראל צריך לדעת. על הדרך גם נרקמים קשרים אישיים ומשפחתיים מדהימים בין המדריך הנער ומשפחתו. לאחרונה, בשובי מהמילואים ישבנו לישיבת סיכום על הפעילות וראינו כי טוב. ברוך ה' המכון בתנופת פיתוח מדהימה – כמעט 50 בר מצוות בשנה שחלפה, 22 מדריכים שהוכשרו, גרפיקה ומיתוג ברמה גבוהה, ערוצי דיגיטל של המכון שמותאמים לדור הצעיר, הכשרה אישית לכל מדריך והשתלמויות במשך הזמן למדריכים, ליווי מלא של המשפחה והנער לאורך כל התהליך, בניית טקס בר המצווה יחד עם המשפחה ועוד ועוד…

עם כל זה, המלחמה שפרצה הכניסה אתגרים בלתי צפויים – מדריכים שתוך כדי התהליך גויסו לחזית, משפחות שחששו לקיים אירוע עליה לתורה והרבה אי וודאות.

את העדכונים על ההתרחשויות קיבלתי אחת לכמה ימים משגית שלא ויתרה על שום בר מצווה, מצאה מדריכים שיכנסו במקום המגויסים, דירבנה את המשפחות לקיים את האירועים בהתאם להנחיות ולא ויתרה על אף נער.

המשפחות הגיעו מודאגות ויצאו מאושרות ומחוזקות מבר מצווה מיוחדת שגם קיבלה זווית מיוחדת עם תפילות ושירים ברוח המלחמה. חלק מהמדריכים שגויסו לא ויתרו ועשו מאמצים כבירים להגיע וחלקם גם הצליחו והנערים התמוגגו למראה המדריך הלוחם שהגיע במיוחד בשבילם.

מבחינתי זה ממש חלום שמתגשם וממש בימים אלו כחלק מהפעילות גם מגיעות משפחות הנערים יחד איתם לאפיית מצות מצווה חוויתית עם מדריכי המכון. כאן המקום להודות לשגית על הירתמות ומסירות לפרויקט המרגש הזה!

תראו – הודעה ספונטנית מאסף, אבא של איתן: "דוד שלום, האזנתי בסתר לתכני הלימוד ושמחתי בהם. נדמה שאתה מוביל את איתן לערכי היסוד של ההתבגרות שכוללים לקיחת אחריות, כבוד לזולת ובגרות מנטלית. שוחחנו ארוכות ניקולא ואני, ושמחנו בכך. אין לנו מה להוסיף, להפך. תודה רבה, אסף."

מצרף לכם כמה תמונות כדי להמחיש את הדבר המדהים הזה שכבר ממש תפס צורה ובעז"ה עוד יעלה מעלה מעלה.

להודיע שכל קוויך לא יבושו ולא יכלמו לנצח

פורים ברמת גן זה משהו לא רגיל, מן הסתם כמו בהרבה ישיבות אבל פה עם הניחוח המיוחד שמי שטעם מכיר וגם כאן מעבר להתרחשויות בפנים, יוצאים להאיר ולשמח בחוץ.

פנים אל פנים – כמה ימים לפני פורים יצאו בחורי הישיבה לשמח אנשים שחיים בבדידות ובכלל את תושבי העיר, הגיעו לבתים, רקדו ושמחו איתם והזמינו אותם להצטרף לקריאות שהישיבה עורכת לציבור הרחב בעיר. בשובם סיפרו לי כמה חבר'ה שנכנסו לבית שהיה בו איש בודד מרותק למיטה והשמחה שהם נכנסו ועשו עבורו הזילה לו דמעות של התרגשות.

4 מוקדי מגילה – כמיטב המסורת היפה והטובה גם השנה 4 מוקדי קריאת מגילה לציבור הרחב, כאשר תוך כדי קריאת המגילה מציגים חלק מהתלמידים את סיפור המגילה בפנטומימה משעשעת במיוחד. מאות אנשים מגיעים לכל מוקד והשמחה רבה!

לאור המצב החליטו קבוצת תלמידים שהם מוסיפים השנה תהלוכה בבוקרו של החג, לאחר שבליל החג רקדו והתבשמו בבית המדרש יוצאים לעיר. רכב, רמקול, 1500 (!) משלוחי מנות לכל תושב שיפגשו בעיר והרבה הרבה שמחה בלב. התהלוכה יצאה לרחובות והעיר רמת גן צהלה ושמחה ותוך כדי עצרו לתפילות להצלחת הלוחמים והשבת החטופים. אשרינו!

באחת התמונות – הרב אלגאזי והרב רנן (ר"מ בישיבה) שבליל פורים הוקפצו למקרה דחוף ב'שורה' וחזרו למסיבת הישיבה.

גרעין ואהבת

על גרעין 'ואהבת' הרחבתי בעבר ומפאת האריכות אזכיר בכמה מילים שב"ה הגרעין על משפחותיו המדהימות מתקדם בצורה נפלאה. בשנה האחרונה הצטרפו שלוש משפחות לגרעין, פעילויות שונות ומגוונות לקראת החגים, סדר לימוד והתוועדות בכל חמישי בלילה, סעודות שבת שכבר אי אפשר להכניס בהם כיסא נוסף, קשרים נרקמים ומעמיקים ועוד ועוד והכל (בתמיכת הישיבה כמובן..) על כתפיהם של כמה משפחות מאברכינו היקרים שהחליטו שהם צועדים צעד נוסף להיכרות וחיבורים בעיר ועמלם נושא פירות ואהבה חוזרת מהסביבה. אשריהם ואשרי חלקם!

ברוכים בצאתכם, ברוכים בשובכם וברוכים בעמלכם

נהוג אצלנו בסוף זמן קיץ לערוך ערב 'סיום שנת לימודים' שכולל בתוכו סיום המסכת הנלמדת, ברכה למתגייסים וכו'.

השנה, עם הודעת הצבא על הקדמת גיוסי הקיץ למרץ הוחלט בישיבה להקדים גם את הערב ובסיום הזמן זכינו לערוך ערב מרגש. יחד עם מו"ר הרה"ג הרב יעקב אריאל שליט"א וכלל רבני הישיבה התכנסנו כולם לסיום המסכת הנלמדת בישיבה ע"י המתגייסים, ברכה למתגייסים הרבים, 36 במספר (תעשו את הגימטריה לבד..) בתוך הגיוס הגדול ביותר שידעו כלל ישיבות ההסדר, ברכה ושי למילואמניקים השבים משדות הקרב והוקרה לבחורים והאברכים שבמהלך השנה נותנים מעצמם בתפקידים שונים ומגוונים בהתנדבות על מנת שהישיבה תמשיך לתפקד ולצמוח. ערב מרגש ועוצמתי שיוצאים איתו לבין הזמנים אחרת..

מה עם כנס בכל לבבך??

בשבועות האחרונים אני מקבל לא מעט הודעות בסגנון: "יש כבר תאריך לכנס בכל לבבך?", "אתה יכול להגיד לי מה יהיה התאריך? אני רוצה כבר לשריין אותו".

אז ככה – כנס בכל לבבך שהפך לאבן שואבת לאלפים רבים מכל הארץ, ציין בקיץ האחרון 11 שנים להיווסדו, בכנס מדהים ומרגש עם למעלה מ2,000 משתתפים.
המטרה שלשמה הוקם הכנס – לשים את נושא עבודת ה' על המפה במקום מרכזי בשיח הציבורי ולגרום לתהליך עומק סביב נושא חשוב זה, ברוך ה', נושא פירות.

השנה כפי שכבר דיברנו פה עולם 'לא כמנהגו נוהג' – עת מלחמה, חלק מהצוות היה במילואים ארוכים בלחימה ובכלל התלבטנו אם ואיך נכון להתכנס השנה.
אני שמח לבשר כי בעז"ה הכנס יתקיים השנה!

אבל הפעם, עם הפנים דרומה!

יוצאים מגוש דן לחזק את חבל ארצנו ואחינו בדרום שספגו מכה קשה. זו אמירה משמעותית מצידנו ובעז"ה היא תקבל ביטויים שונים בכנס. אנחנו מאוד מתרגשים וכבר מכינים את כל הכלים במלוא המרץ ליום הגדול.

בנתיים, שמרו את התאריך, שריינו ביומנים – יום שלישי, כ"ד תמוז (30.07), מרכז הכנסים אשקלון. קצת אחרי פסח נצא בעז"ה נפתח הרשמה.

אסיים בדברי מו"ר הרב אריאל בכינוס בסוף הזמן – כמו שדקה לפני שהתחילו המאורעות הקשים בשמחת תורה אף אחד לא דמיין שכך יראה החג והתקופה הקרובה, כך גם בדקה אחת, ממש בדקה זו שלא נשער אותה מראש, הכל יכול להתהפך לטובה, הניצחון ימשיך להיות מזהיר ומוחץ, כל החטופים ישובו בשלום ונראה בעיניים גאולה שלמה.

מתוך דברי מורנו ורבנו נאחל לכם שותפי הישיבה במעגלים השונים והרחבים שתזכו לצאת לחירות עולם מכל מיצר ומצוק ותזכו לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו.

חג פסח שמח וכשר! 

אורי פינסקי | אהרן סעדון

בית ישיבת רמת גן